ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה. לעיתים נלקחת יותר מאות אחת לראשי התיבות. בעברית מסמנים ראשי תיבות בגרשיים לפני האות האחרונה שלהם (ובהטיה הם נשארים במקומם); בערבית ראשי התיבות נכתבים כמילה; בשפות גרמאניות, לטיניות, סלאביות/קיריליות וביוונית ראשי התיבות נכתבים באותיות קטנות עם נקודה אחרי כל אות (למשל ברומנית) או באותיות גדולות עם נקודה אחרי כל אות (למשל ביוונית), או באותיות גדולות ללא רווחים וללא תווים ביניהן (למשל ברוסית ובאנגלית). לעיתים ראשי תיבות הם דו-שלביים, כשהדוגמה הכי ידועה לכך היא ראשי התיבות 'גל"צ', שפירושם גלי צה"ל, ובפירוש זה - 'צה"ל' פירושו "צבא הגנה לישראל". כיוצא בכך, ראשי התיבות 'פ"מ' פירושם פקודות מטכ"ל, ובפירוש זה - 'מטכ"ל' פירושו "מטה כללי".